אמפא קפיטל קאר ליס בע"מ נ' זקניקוב ואח'

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

בקצירת האומר, ביום 4.11.09 ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין שני כלי הרכב נשוא התביעה.

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה נהגת רכב התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הקטנוע (להלן: "הקטנוע").

אין חולק כי האופנוע פגע ברכב התובעת, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, ומיקום התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובעת, עת/1 עמדה עם רכבה בהטייה שמאלה על-מנת לבצע פניית פרסה, נתבע 1 ראה את רכב התובעת אך לא הספיק לבלום, ופגע ברכבה. לפיכך הנתבע אחראי לקרות התאונה ולנזקים בגינה.

לטענת הנתבע, רכב התובעת עמד בצד ימין של הדרך, אך לפתע סטה שמאלה למרכז הצומת, במטרה לבצע פרסה, כך שהתאונה התרחשה כשרכב התובעת היה במהלך פניית פרסה. אשר על כן התובעת אחראית לקרות התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – היכן התרחשה התאונה, ומי אחראי לקרות התאונה, דהיינו האם היה על הנתבע להבחין ברכב התובעת ולמנוע את התאונה, או האם עת/1 החלה לפתע לבצע פניית פרסה, כך שלא היה בידי הנתבע למנוע את התאונה.

כבר עתה אומר, שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתה של עת/1, על פני גרסתו של הנתבע.

עדותה של עת/1 הייתה ברורה ועקבית, היה לה על מה לסמוך, ועל-כן נתתי בה אמון.

ובמה דברים אמורים:

עת/1 העידה כי ביקשה לבצע פניית פרסה אך במקום המיועד לכך, כפי שציינה בתמונה נ/1, ולא במקום שאותו ציין הנתבע. לשיטתה, במקום שציין הנתבע לא היה מותר לבצע פניית פרסה, ועל כן ביקשה לבצע את פניית הפרסה לאחר שני מקומות שהיו אסורים לביצוע פרסה.

כמו כן, העידה (עמ' 1): "... נעצרתי מכיוון שרכבים חלפו מהצד השני של הכביש, על מנת לעשות את הפניה בצורה בטוחה ואז האופנוע ניסה לעקוף... המקום היה מיועד לרכב אחד, זה היה נתיב אחד ולא ציפיתי שמישהו יבוא ויעקוף אותי משמאל".

זאת ועוד, אבהיר שבחקירתה הנגדית הוצגו בפניה שתי תמונות – נ/1 ו- נ/2, תחילה ציינה כי קשה לה לזהות את התמונות, אך שהביטה ב- נ/1 ידעה לומר ללא היסוס כי ביקשה לבצע את פניית הפרסה "במקום שמול הקיוסק", דהיינו לא במקום שציין הנתבע, וסבורתני שאין לקבל את דברי ב"כ הנתבע כי עת/1 אינה זוכרת בודאות היכן התרחשה התאונה.

יתרה מכך, השיבה עת/1 כי במיקום התאונה, המדובר בנתיב נסיעה אחד, וחזרה והדגישה כי עמדה עם רכבה בהטייה.

מנגד, העיד הנתבע ואישר כי במקום שהתרחשה התאונה, המסלול היה מיועד לנסיעה של רכב אחד, אך ציין כי רכב התובעת עמד בצד ימין, ולפתע החל לבצע את פניית הפרסה.

בהמשך עדותו, הוסיף ואמר באילו המילים (עמ' 2): "התקרבתי לצומת ראיתי שהאוטו התחיל להסתובב, התחלתי לבלום ולצפור, שראיתי שאני לא יכול לבלום והאוטו לא מגיב לצפירות, התחלתי לסטות שמאלה".